בדיקת הלם טמפרטורה נועדה לקבוע אם הציוד יכול לעמוד בשינויים פתאומיים בטמפרטורת הסביבה הסביבתית מבלי לחוות נזק פיזי או הידרדרות בביצועים. כך ש "שינויים פתאומיים" מוגדר "שינוי טמפרטורת האוויר יותר מ 10 מעלות צלזיוס בתוך דקה אחת."
שיטה זו נועדה להעריך את ההשפעות של שינויים בטמפרטורה פתאומית של המשטחים החיצוניים של ציוד, פריטים מורכבים על המשטחים החיצוניים, או פריטים פנימיים הממוקם ליד משטחים חיצוניים.

 

שיטה זו היא למעשה בדיקות פני השטח, בדרך כלל:

א. העברת אמצעי בין אזורי סביבה מבוקרת אקלים ותנאי סביבה חיצוניים קיצוניים או להיפך.

ב. העלייה מטמפרטורת קרקע גבוהה לגובה רב באמצעות רכב בעל ביצועים גבוהים (חם לקור בלבד).

ג. מעבר אוויר / ירידת לחץ אוויר בגובה רב / טמפרטורה נמוכה ממארזי מטוסים כאשר רק מעטפת חצונית נבדקת (אריזות או משטח).

​

השפעות הזעזועים התרמיים הן בדרך כלל חמורות יותר סמוך לחלקים החיצוניים של האמצעים. ככול שהמרחק מפני שטח גדול כך (תלוי, כמובן, על המאפיינים של החומר מעורב), ההשפעה פחות משמעותית וכן השינויים התרמיים. במערכות ארוזות וכדומה, אריזה, תפחית את ההשפעות של הלם תרמי על ציוד סגור עוד יותר. שינויים פתאומיים בטמפרטורה עלולים להשפיע באופן זמני או קבוע על פעולתו של ציוד. להלן דוגמאות לבעיות העלולות לנבוע מחשיפה להלם תרמי שעשויות להיות קשורות לאמצעי הנבדק. שקול את הבעיות האופייניות הבאות כדי לקבוע אם שיטה זו מתאימה לאמצעי הנבדק.

 

רשימה חלקית

א. מיבנית.

1. התפוצצות זכוכית ואמצעים אופטיים.

2. עיוות ו/ או הרס של חלקים נעים.

3. פיצוץ של כדורים או אלמנטים אטומים (חומרי נפץ).

4. כיווץ הפרשי או שיעורי ההרחבה

5. עיוות או שבר של רכיבים.

6. פיצוץ ציפויי שטח.

7. דליפת תאים.

8. פיצוץ בידוד.

​